כשהגיעה לארץ דומינו'ס פיצה, התעורר סכסוך בינה לבין הרשת המקומית, פיצה דומינו, שהייתה פעילה בארץ מאז 1972. סכסוך שהגיע לפתרון על-ידי רישום מקביל - כך ששני הצדדים יוכלו להשתמש בשמם. בהקשר זה מציגות קשת וטדי פסק-דין תקדימי של בית-המשפט העליון מ-1968, שדחה בקשה של חברה מקומית שייצרה ג'ינסים בשם "לי", להשתמש בסימן זה, והגן בכך על המוניטין של ענקית הג'ינסים הבינלאומית.
אפשרות של רישום מקביל יכלה להיות מיושמת גם במקרה "כוכב נולד". דנינו בפנייתו לרשם ביקש לרשום את הסימן על-שמו בלבד, אולם דרש גם סעד חלופי למקרה שבקשתו תידחה: רישום במקביל. קשת וטדי, מנגד, החליטו ללכת על כל הקופה עוד בטרם הפסידו אותה, והתנגדו. "נראה, כי די בכך כדי לקבוע שלאחר שנקבעה עדיפותו של דנינו אין מקום להעניק למפיקות רישום מקביל לשלו", פסק שמילוביץ, והוסיף כי "תנאי לרישום מקביל הוא שימוש בתום לב...ואילו בענייננו...לא הוכיחו המפיקות את תום ליבן כלל".
"נעשו כאן כמה טעויות פטאליות ברמת הניהול המשפטי", אומר משפטן המתמחה בסימני מסחר, "היה צריך להגיע איתו להסדר שבו לשני הצדדים יש זכות לשימוש בסימן. כשאתה מנהל תיק משפטי אתה צריך לדעת לא להיות יהיר מדי וללכת גם לפשרה".
הטעם העיקרי לכך הוא, שקשת וטדי כלל לא היו נפגעות מכך. גם אם "כוכב נולד" היה מוגדר כסימן גנרי שלאיש אין זכויות עליו, קשה לראות כיצד הן היו נפגעות, שכן גם אם גורמים קטנים שונים היו משתמשים במונח, ברור כי לא היו מצליחים לגרד את רמת ההצלחה המסחרית שלהן בשימוש בו. גם אם וכאשר יירשם הסימן על-שם דנינו, ניתן יהיה להגיש בקשה למחוק את הרישום בטענה שהסימן גנרי. לטדי ולקשת, עם זאת, יהיה קשה יותר לטעון כך - מכיוון שהן עצמן ביקשו לרשום אותו על שמן. "בגלל זה הן היו צריכות ללכת על החלופה של שימוש במקביל", מסכם המשפטן, "עכשיו, אם העליון ידחה את הערעור שלהן, אני מעריך שהן אכלו אותה".
