מדטרוניק רצתה להפוך את ישראל לשוק הניסוי שלה. למה זה לא קרה?

לפני שש שנים, בחיים אחרים, ביקר בישראל עומאר ישראק, מי שהיה אז מנכ"ל מדטרוניק האמריקאית. זו הייתה כבר אז אחת מחברות המכשור הרפואי המעורבות ביותר בישראל מבחינת רכישות ותמיכה בחממות ובפרויקטים משותפים, וישראק פרש בראיון לגלובס רעיון מעניין להידוק הקשר.

● בין זוכי פרס הנובל לכימיה: חוקר שהצליח ליצור חלבונים חדשים לגמרי
● החוקרים שהצליחו למפות לראשונה את כל הקשרים במוח של זבוב פירות

הרעיון היה כזה: במסגרת החזון של מדטרוניק לעבור למודל של תשלום עבור ערך, החברה תנצל את מערכת הבריאות החדשנית של ישראל, שיש לה יכולות איסוף מידע איכותיות, כדי להוכיח שהמוצר שלה חוסך כסף למערכת הבריאות. כלומר, ישראל תהיה מעין "ארגז חול" שבו מדטרוניק תשיק את המוצרים שלה בישראל תחילה.

"יש לכם הזדמנות ייחודית שיושבת ממש כאן", אמר אז ישראק לגלובס. "ההיסטוריה הרפואית של הציבור מתועדת היטב תחת מספר זהות אחד". הוא גם ציין שמערכת הבריאות הישראלית מתעניינת בשיתוף־הפעולה, לפחות בהצהרה. "האם זה באמת יקרה? נצטרך לראות", אמר.

המנכ"ל הבא של מדטרוניק, ג'ף מרתה, אשרר מול גלובס את התוכנית בתחילת 2023, ואפילו פירט אותה. "הכוונה היא אך ורק למוצרים שכבר נוסו בניסויים קליניים וקיבלו את אישורי הבטיחות והיעילות שלהם", הדגיש. "אנחנו רוצים להבין כאן את התפקיד של המוצר בתוך מערכת בריאות קיימת, בעולם האמיתי. נבחן בישראל, לדוגמה, איך המוצר משתלב בתהליך העבודה של הרופאים, איך נכון לדבר עם החולים, וכמה זמן נדרש לבית החולים או למערכת הבריאות להחזיר את ההשקעה עליו".

תוכניות לחוד ומציאות לחוד. גורמים בשוק הישראלי מספרים שעד היום אין ממש סימנים למימוש החזון של מדטרוניק בישראל. החברה אומנם ממשיכה להיות פעילה מאוד בשוק המקומי, למרות הרפורמה המשפטית והמלחמה, אבל החזון להפוך את ישראל למקום שבו היא מוכיחה ערך לפני שווקי העולם לא יצא לפועל.

פערי מידע ותחרות מפינלנד ואסטוניה

"היו שני גורמים עיקריים שבגללם זה לא קרה", אומר גורם המכיר את שוק המכשור הרפואי. "האחד הוא הקושי להשתמש במידע הישראלי, והשני הוא האיטיות שבה התפתח תחום התשלום עבור ערך.

"אפילו קופות החולים לא ידעו שהשימוש במידע הישראלי יהיה כה מורכב. לו היו מבינות, אולי לא היו מבטיחות הבטחות יתר. ישראל וראש ממשלתה נופפו בנכסי מידע, אבל לצערנו מדינות נוספות צמצמו את הפער ומציעות היום מאגרים דומים. אסטוניה ופינלנד, למשל, שמובילות חדשנות דיגיטלית בשירותי המדינה ובין היתר ברפואה, התגלו כפחות הומוגניות ולכן יותר תחרותיות מולנו, בהשוואה למה שחשבנו. גם אוסטרליה ובריטניה הציעו מאגרים מעניינים, ואפילו באנגלית".

התוכנית של מדטרוניק והצהרות המנכ"לים כנראה נתנו לחברת התרופות פייזר את הרעיון להדגים בישראל את הערך של החיסון שלה ברמת האוכלוסייה, פרויקט שנחשב מוצלח מאוד לשני הצדדים. אולם במקביל, בגלל הקורונה, היה קשה להטמיע תהליכי עבודה חדשים בין מערכת הבריאות הישראלית למדטרוניק בשנים 2020-2021.

מנהל תחום החדשנות באחד מבתי החולים שבחנו את העבודה מול מדטרוניק, אומר היום: "אנחנו עובדים עם כמה חברות על תוכניות להוכחת הערך הכלכלי של מוצריהן, אבל זה עדיין קורה במספרים קטנים ולא הגענו למקום שבו היינו רוצים להיות. אחת הסיבות היא כנראה חוסר האינטגרציה במידע בין בית החולים לרפואת הקהילה. לישראל יש מערכת שיתוף מידע מאוד מתקדמת מבחינת מה שרופא יכול לראות כשהוא מגיע לטפל בחולה, אבל אותה מערכת לא זמינה באותה מידה גם למטרות מחקר".

 השתלת קוצב לב זעיר , קוצב לב מסוג מיקרה MiCRA של חברת ' מדטרוניק ' , בבי''ח '' וולפסון '' , באמצעות צנתור / צילום: מרק גלברג

חזון רחוק הרגיש קרוב

גם בצד של מדטרוניק לא הכול הלך חלק, אומר הגורם שמכיר את השוק. "ברמת ההנהלה הבכירה הייתה התלהבות רבה, אבל כשדיברת עם הנהלת הביניים ומטה, נוצרה תחושה שלא כל כך פירטו להם את התוכנית לפרטים והם לא כל כך מבינים למה הם צריכים את זה. האם לא יוכלו להוכיח ערך גם ליד הבית?"

מנהל החדשנות מוסיף: "מעומאר ישראק הרגשנו דחיפות בנושא, זה היה מאוד חשוב לו. ג'ף מרתה ממוקד יותר בדברים אחרים".

המודל עצמו של תשלום עבור ערך התפתח בשנים האחרונות לאט יותר מכפי שחלם וחזה ישראק, ואולי זה בכלל התפקיד של מנהלי חברות בסדר הגודל של מדטרוניק: להציע חזון רחוק ולגרום לו להרגיש קרוב, גם אם בפועל אינו כה קרוב באמת.

"הגישה הראשונית ליישום רעיון תשלום מבוסס ערך הייתה נועזת - לאתגר את מערכת הבריאות מרצונה החופשי להוכיח את התרומה שלה בכל שירות ושירות", אומר אודי גורי, מנהל המרכז הישראלי לתחום בריאות דיגיטלית של חברת ביטוח הבריאות האמריקאית Elevance Health.

"התחום של תשלום עבור ערך מתקדם לאט, אבל הוא בהחלט מתקדם באופן משמעותי ואסטרטגי, היות שהוא מאפשר לשפר את איכות שירותי הבריאות שאנחנו מקבלים. היום אפשר להעריך שהרבה מעבר ל־10% משירותי הבריאות מכילים מרכיבי תשלום מבוסס ערך". 

 אודי גורי, מנהל המרכז הישראלי של Elevance Health / צילום: יח''צ

רוב ה־10% הללו מיוחסים לחברות תרופות בתחום המכשור הרפואי. "מודלים כאלה נפוצים כשההסכם הוא בין בית החולים לחברת המכשור הרפואי, יותר מאשר בשיפוי שהחברה מקבלת ישירות מחברות הביטוח. אם כי באופן עקיף, חברות הביטוח הן שדוחפות את בתי החולים לעבור למודל הזה, משום שגם הן מתחילות יותר ויותר לשפות את בתי החולים על הצלחה ואיכות רפואית, ואז בתי החולים רוצים לחלוק בסיכון". 

לדברי גורי, עדיין יש אתגר של מידע, לא רק של שינוי גישה ותרבויות ארגוניות. "מודל כזה מחייב הוכחה שאיכות חיי המטופל השתפרה לאורך זמן בעקבות הפרוצדורה. בכל מדינה יש אתגר בגישה מלאה למידע שמקיף את המטופל ב־360 מעלות לאורך זמן ויאפשר לגופי הבריאות לכמת את הערך והאיכות בכל טיפול ושירות".

האתגר הזה גדול בישראל. אפשר להתנחם בכך שבארה"ב הוא גדול יותר.

צעדים קטנים לעבר ארגז החול

אריק קורקוס, מנכ"ל מדטרוניק בישראל, כן רואה התקדמות. "כשעומאר דיבר על הגישה הזאת לפני 6־7 שנים, היא נחשבה עתיד רחוק, והיום אנחנו שומעים עליה יותר ויותר גם בישראל. תשלום עבור ערך מיושם בכמה דרכים. למשל, באירופה הגענו להסכמה עם כמה מערכות בריאות לגבי קוצב לב בשם Micra, שלפיה אם יש סיבוך בעקבות הפרוצדורה, לא משלמים על המוצר.

"דוגמה אחרת היא מוצר בשם Tyrx, מעטפה אנטי בקטריאלית למניעת זיהומים ממכשירים רפואיים. בחלק מההסכמים שלנו, אם המעטפה נרכשה ועדיין היה זיהום, לא משלמים על כל המכשיר".

אלה גרסאות פשוטות של המודל. גרסה יותר מורכבת מתחילה להיות מיושמת ברובוטיקה. "זה עדיין בחיתולים", אומר קורקוס, "אבל אנחנו מתחילים לגבות לפי אלמנטים שקשורים לאיכות חיי המטופל. אם הוא מתאושש מהר יותר, אם הוא מדווח על איכות חיים טובה יותר וחווה פחות סיבוכים, התשלום שנקבל גבוה יותר. אלה מדדים שבתי החולים מתפארים בהם מול המטופלים".

אבל כל זה נמצא בשלבים מוקדמים מאוד של יישום ואף אחד מהמוצרים הללו לא עבר הוכחת ערך בישראל לפני השקתו. "בעולם שבו השיפוי הביטוחי כולו יתבסס על מדדים כאלה, חילוץ משוואת הערך יהיה מורכב, ואז מודל 'ארגז החול' יהיה רלוונטי", אומר קורקוס.

מנהל החדשנות שדיברנו איתו מזכיר שהקשר בין מדטרוניק לישראל עדיין אמיץ. "החברה ממשיכה לרכוש כאן חברות, מחפשת פה בין חולות קצת יהלומים. חשוב להשקיע כדי להגביר את נוכחותה בארץ, בעיקר משום שהיא מספר אחת בעולם
ב־bioconvergence, חיבור בין הנדסה לביולוגיה - תחום שגם ישראל יכולה להוביל, ורשות החדשנות שמה עליו דגש במיוחד".