イスラエル：スーダン難民－ダルフールとアウシュビッツ

ここ数ヶ月間で、エジプトの砂漠地帯を抜けイスラエル領域へと流入するスーダン難民は増える一方だ。イスラエル政府は多数の難民を拘禁施設に収容し、今後どうするか検討している最中である。1930年代、世界はナチス体制から逃れてきたユダヤ人難民を受け入れなかったという史実と現在の状況を比較して、イスラエルのブロガーは自国政府の対応に疑問を呈している。「覚えておけ、決して忘れるな」という美徳の上に建国されたイスラエルのような国は、それほど遠くない過去、建国の始祖らが味わった無関心さをすでに忘れているのではないか・・・という声は多い。

彼ら難民はダルフールで進行中の大虐殺や民族浄化といった恐怖から逃れて来ている。難民は増える一方だが、彼らは隣国エジプトよりイスラエルという民主主義国家のほうがより寛大であることを期待してやってくるのだ。エジプトでは国境に近づくだけで撃たれてしまうからだ。しかし、国境を越えてからわかるのは、自国民の大虐殺という影で生き延びたその国が難民の入国を制限し、なんとか入り込めた人びとを拘禁施設という見えない場所に隔離してしまうということだ。この決定は、イスラエルが逃れてきた価値や信念と真正面から対立し、イスラエルは、1930年代に反ユダヤ的なヨーロッパから逃れてきたユダヤ人難民を受け入れなかった国々と同列に甘んじることになる。

イスラエル政府に対し、遠くない過去を振り返り、その決定が彼ら自身の祖先であるユダヤ人が受けたのと極めてよく似ている対応であることを理解するよう、多くのブロガーが問うている。

Mor Goldklengが自身のブログにアップしたこと:

イスラエルはユダヤ人の国。ユダヤの顔を見せるべきだ。私たち自身が前例を示し、難民を受け入れることがとりわけ重要だ。資本主義的な損得だけで考えるのはやめようではないか。人間であることを考えようではないか。先月、テルアビブのKirya前で集会があった。そこではイスラエル国内にいる300人のスーダン難民を意味する300のろうそくが灯された。このろうそくをもっと大きく灯そうではないか。思いやりと慈悲をこめて。ユダヤ人が虐殺されていた間、世界は沈黙していた。私の祖母は冷ややかな目を向けられた。私は他人に対して無関心でいたくない。「隣人の血が流れるとき傍観してはならない」（レビ記19-16）。これは、聖書を通して伝えられてきた、何にもまして重要な倫理的義務だ（と同時にイスラエル法でもある）。

クネセット（イスラエル国会）議員宛の書簡からの抜粋, blacklabor blog に掲載されたもの:

למדינת ישראל יש משאבים ויכולת לתת מקלט מדיני והומאני לפליטים. יותר מזה – למדינת ישראל יש מחויבות היסטורית ומוסרית לפתוח את שעריה בפני כל פליט ונרדף, ללא הבדל דת, מין וגזע.מנהיגי ישראל מצהירים בכל הזדמנות על ייחודנו כמדינת היהודים. זו ההזדמנות שלכם להפוך מילים למעשה. עתה עלינו ללמוד מיהודי ארה”ב המובילים בארצם את המאבק להתערבות בינלאומית בנעשה בסודאן, ומשתתפים באופן פעיל (ולא רק בתרומת כספים להרגעת המצפון) בתוכניות הסיוע.

イスラエルは、すでに国境を越えて領土に入国した難民にシェルターを提供し政治的人道的庇護を与えるだけ余裕がある。なによりも、イスラエルには宗教や性的志向、人種などに関係なく難民に扉を開く歴史的、倫理的義務がある。我々の指導者はこのユダヤ国家独特の特質について、よく言及しているではないか。今は言葉を実行にうつすよいチャンスだ。我々は、スーダンでの国際的な行動を実現すべく率先して努力している米国のユダヤ団体に学ぶ必要がある。

dovblog では、5月末、クネセットでDov Haninが行なった議論についてまとめている。

אנחנו מדברים על בין 450 ל-500 אזרחים סודנים שנמצאים בישראל היום ומבקשים מקלט בה. אבל לפי סעיף 6 של נוהל הסדרת הטיפול במבקשי מקלט, אותם פליטים מנועים מלקבל אשרות שהייה או להיקלט בישראל, מכיוון שברמה הפורמלית הם נתינים של מדינת אויב.

המצב הזה עומד בסתירה מוחלטת לאמנה בדבר מעמדם של הפליטים משנת 1951, אותה אמנה שבה האו”ם הניח את אבני הבסיס למערכת שלמה של מנגנונים בין-לאומיים שנועדו להגן על הפליטים. מדינת ישראל נטלה חלק מהותי בניסוח האמנה הזאת ובחיזוק ההגנות הנתונות לפליטים, וזה, כמובן, מובן לכולנו נוכח העובדה שהאמנה אושרה כמה שנים אחרי מלחמת העולם השנייה, שבה בני עמנו, היהודים, היו פליטים, ורבים מהם ערב מלחמת העולם השנייה התדפקו על דלתות סגורות של מדינות שלא היו מוכנות לקלוט אותם.

אגב, מדינת ישראל גם אשררה את האמנה הזאת בשנת 1954, ולכן ההתחייבויות של הממשלה בתחום הזה הן, לדעתנו, גם התחייבויות משפטיות, ולא רק התחייבויות מוסריות.

בכל זאת, מה קורה בשטח? חלק גדול מהפליטים שנמצאים בישראל, נמצאים במעצר. אנחנו מדברים על כ-150 פליטים שנמצאים במעצר בבתי-כלא שונים. מתוך 450 הפליטים, אגב, 80 הם ילדים וכ-110 הן נשים. הדרישות שלנו מהממשלה בתחום הזה הן שממשלת ישראל, ראשית, תבדוק בדיקה עניינית כל בקשה של מבקש מקלט ותחליט החלטה עניינית על סמך פרטי הבקשה בדבר זכאותו של האדם להגנה כפליט. אנחנו דורשים מהממשלה לשחרר ממעצר את כל הפליטים מדרפור שנמצאים בישראל. לא הגיוני, לא סביר, לא צודק ולא מוסרי להחזיק במעצר פליטים שברחו מרצח עם ומטבח כמו שמתנהל בדרפור.

現在、イスラエル国内で庇護を求めているスーダン人は450～500人いる。庇護希望者修正法第6条によると、敵国民であることを理由として、彼らはイスラエル滞在許可を得ることができない。こうした状況は1951年の難民の地位に関する基本合意に矛盾する。この修正案は、難民の地位を保護するための国連の修正案の元になったものだ。イスラエルは1954年、この合意の形成で重要な役割を果たしたのだから、政府は倫理的義務だけではなく、法的義務をも負っていると考える。

実際に起きているのはどういったことなのだろうか？　イスラエルにいる450人の難民のうち、およそ150人は拘束されている。そのうちの80人は子どもで、110人が女性だ。イスラエル政府は政治亡命の要請一つ一つを正確に審査し、難民としての保護を得る権利に則って受け入れるよう、私たちは要請する。拘束されているすべての人を釈放するよう政府に求める。ダルフールの恐怖から逃れてきた難民を拘束するのは合理的でないう、倫理にも反している。

Yellow Plebean’s Hebrew blogより :

בשנת 1937 הגיעה סבתא שלי לארה”ב. היא הייתה ילדה קטנה, והאחרונה מהמשפחה שלה שהצליחה לצאת מאירופה. אחותה הגדולה, לה היו שישה ילדים, לא השיגה וויזה ונשארה בצ`כוסלובקיה. כולם נספו בשואה. אתם מבינים, המשפחה שלי דווקא הבינה מה קורה וניסתה לברוח, אבל הקצב של הוויזות היה איטי מדי. העולם היה נורא טרוד בבעיות אחרות, ופליטים שיציפו מדינות שיש להן בעיות משלהם ועניים משלהם נראו כמו מטרד מיותר. ועוד שחורים. אה, סליחה, יהודים. אז גירשו אותם בחזרה, ומנעו מהם להכנס למדינות אחרות, ולמעט כמה צדיקים, העולם פשוט התעלם.
כן, אני מדבר עכשיו על שואה של אחרים. על פליטים מדארפור, שבורחים מהמדינה שלהם, חוצים את מדבריות מצרים ומנסים להגיע למדינה שמחויבת לסטנדרטים בינלאומיים. מדינה שאסור לה לגרש פליטים שבורחים מרצח עם.

1937年、祖母は米国に到着した。まだ小さくて、一族の中で最後にヨーロッパから逃げ出すことができたのが祖母だ。6人の子どもがいた祖母の姉にはビザが出ず、チェコスロバキアにいた。そこにいた全員がホロコーストによって消されてしまった。何が起きているのか理解して、逃げ出そうとはしたのだ。が、ビザ申請の手続きにあまりにも時間がかかりすぎた。世界はその他もろもろのことに忙殺されていて、難民はすでに多すぎる問題を抱えている国に流れ込み、余計な厄介者だとみなされた。どこの国にも受け入れられず、彼らは送り返されていた。そして、わずかな数の聖人を別にして、世界中が単にこの問題を無視したのだ。これはもうひとつのホロコーストだ。ダルフールの難民は国から逃れ、エジプトの砂漠を越え、国際基準を守ると約束した国に向かっている。大虐殺から逃れた難民を追放することなど許さないであろう国を。

בשיעורי אזרחות מלמדים על זכותנו המוסרית למדינה ועל איך השואה הייתה נמנעת לו הייתה לנו מדינה בשנות ה-30 של המאה הקודמת. אני חושב שזה נכון, הנאצים רצו להפטר מהיהודים בהתחלה, ולו הייתה מדינת ישראל היא בטח הייתה קולטת את הקרובים שלנו. אבל זה כנראה נכון רק לקרובים שלנו. בסופו של דבר גם אנחנו עוצמים עין לבעיות של אחרים. חייבים לשנות את זה, לא תיאורטית פעם, אלא עכשיו, כשביבשת השכנה מתחולל רצח עם ומעט פליטים מגיעים גם אלינו.

אני לא יודע איך, אני מנסה את הדרך הפשוטה של לדבר על זה, להציע לאחרים לדבר על זה, לתמוך בפעילות ציבורית, כשתקום. אני באמת לא יודע מה יכול אזרח לעשות כאן כשהמדינה שלו מתנכרת לחובה. אבל דבר אחד ברור: לו “העם” היה מרגיש אחרת, לו האזרחים היו מתקוממים, גם אולמרט היה מבין שצריך לטפל בזה אחרת. הלוואי.

私たちには自分たちの国に対する倫理的な権利があり、1930年代に自分たちの国があったらホロコーストは避けられたと、学校で教わりました。本当にそうだと思います。ナチスは最初からユダヤ人を排除したかったのです。もっと早くにイスラエル国家ができていたら、逃げ出していた私たちの祖先を受け入れることができていたでしょう。でもそれは私たちの祖先に関してだけ言えることです。結局、私たちですら他の人びとの問題には目をつむっています。これは変えなくてはいけません。頭の中で将来そうしようと考えるだけではなく、すぐそばの土地で、今まさに大虐殺が起きていて、わずかな人数の難民が私たちの国に逃げてきている、今。どうすればよいのかはわかりません。私はこの問題についてどうやって話そうか、どうやって他人を会話に巻き込もうか考えていますし、なんらかのアクションがあったら参加しようとも思っています。自分の国が義務を果たしていない場合に、一市民になにができるのか、本当にわかりません。でも、ひとつはっきりしているのは、もしみんなが今とは違う考えを持ち抗議をすれば、オルメルトですら、この状況にはこれまでとは異なるやり方で対処しなくてはいけないと気がつくでしょう。そう願っています。

しかし、イスラエルでは様々な団体が多種多様な反応をしている。国中のキブツではスーダン難民を受け入れている。すでに7箇所のキブツで約60人を受け入れており、12箇所のキブツが難民を統合する支援をしたいとしている。 Mishtara.org は、イスラエル国内でこの問題に対する関心を高めるべく、いくつかのイベントに関わっている。

אנחנו שואלים את אזרחי ישראל ואת נבחריה, האם הפכנו גסי לב עד כדי כך ? האם כל יכולתנו, כוחנו וגאוותנו הן בבניית מערכות גירוש ? האם אין באמת אלטרנטיבות אחרות ? לנו התשובות ברורות, ישנן אלטרנטיבות. נציגי מדינת ישראל טוענים כי הם דואגים לעתידה של מדינת ישראל, אנחנו מסכימים איתם לחלוטין. אנחנו דואגים לעתידה של המדינה לא פחות מהם. מה יהיה עתידה של מדינת ישראל אם היא מתנערת כליל מאחריותה המוסרית? כיצד מדינת ישראל יכולה להצדיק את החלטתה לא לקלוט פליטים שכל ‘פשעם’ הוא רצונם לחיות ?
ביום ראשון 15.7, נצטרף לפליטים שנמצאים בגן הוורדים בירושלים, ונעמוד איתם. נעמוד כדי להזכיר את מה שרבים מבקשים להשכיח. נעמוד כדי לאפשר לתקווה להתקיים.
אנחנו קוראים לאזרחי המדינה להראות שהאלטרנטיבה קיימת. שאנו מסוגלים וצריכים לעזור לפליטים המגיעים לארץ.

我々はそんなにも心の狭い人間になってしまったのか？　と、イスラエル国民に問う。我々の能力や権限、プライドは国外追放制度を作り上げることにあるのか？　その他の選択肢はないのか？　答えは明確だ　－　他にも方法はある。国を代表する人びとは、イスラエル国家の将来を案じていると言う。これにはまったく同感だ。同時に、この国の将来についても案じている。国が負っている倫理的責任を放棄するとしたら
、イスラエルの将来はどうなってしまうのか？　「生きたい」という意志を持つことが唯一の「罪」である難民を受け入れないという決定を、イスラエルはどう正当化するのか？
7月15日の日曜日、我々はエルサレムのGan Havradimで難民に合流し、一緒に立つ予定である。多くの人が忘れるように言われていることを思い出させるために。希望を残すために。他にも道はあるということを見せるよう、市民のみなさんにお願いします。この国にやってきた難民を助けることができると、そして、助けなくてはいけないということを。

下の写真はOren Zivによって今月はじめにエルサレムで撮影されたもの。

sudan refugges rally in israel

sudanese refugee rally - Israel

このページで他の写真も掲載されている。

原文：Gilad Lotan

原文Gilad Lotan

翻訳Shoko Fukui

$Global Voices 日本語$

メニュー

本サイトについて

スポンサー: